מה ההבדל בין מיתולוגיה נוצרית להינדית?


תשובה 1:

יש אמונה טפלה בנצרות ואמונות עיוורות ביניהן, עם זאת הן תוקפות את המיתולוגיה ההינדית שהיא מכילה אמונות אמונות טפלות. ישנם מספר ספרים המצהירים כי חייו של ישוע עצמם מוטלים בספק אשר אינם מצליחים לבסס את האמת המקראית. קח למשל את אברהם שהוא והוא המתנגדים לו. מוסלמים טוענים כי אברהים ונוצרים טוענים כי אברהם הוא זהה לפי ההינדים. בשני המקרים "ברהים" וגם "ברהם" הם המגוונים בגלל ההגייה, כך שאברהם, איברהים וברהמין או ברהם אינם אלא "ברהמין" שחיו באותם אזורים באותה נקודה אם הזמן. עובדה זו אומתה מ כל כך הרבה אנשים שנמצאו לצידי ונמצאו נכונים באופן מאושר.

לגבי המיתולוגיה ההינדית 50% עובדות היסטוריות ו -50% בדיוני ולא הגיוני. מוסכמים על ידי חוקרים שונים. כעת כדת או לצורך פרקטיקות דתיות, אדם צריך לחפש סיבות פילוסופיות לפי דרישות האדם.

בני אדם צריכים להיות תלויים באמונות גרידא, אלא להפך, עליהם "לחפש" את התשובות ההגיוניות בעצמם שכן הדת תלויה בכל פרט וזו הסיבה שההינדואיזם הוא "מבוסס על יחידים" עם כל כך הרבה חופש להחליט. זו הסיבה שהמרות דתיות מתמקמות בהן.

כדי לקבל את התוצאות הטובות ביותר, יש לקרוא ולהבין את Upanishads המלא בשכל.

הנרטיב לעיל נאמר בקצרה.


תשובה 2:

חשבתי שהמיתולוגיה ההינדית מבדרת יותר.

גנשה הוא בנם של שבעה ופרוואטי והוא אחיה של קרתיקיה (או סוברהמניה), אל המלחמה. הוא נוצר על ידי אמו באמצעות אדמה שאותה עיצבה לצורת ילד. כאשר שבעה לא הסתובב בנדודיו המדיטטיביים, פרוואטי הגדיר את בנה החדש כשומר בזמן שהתרחצה. באופן בלתי צפוי, שיווה חזר לביתו, ומצא את הנער, זועם על חוצפתו בטענה שהוא בנו של פרוואטי, קרא שבעה לכנופיית השדים שלו, הבוטגנות, שנלחמו באכזריות עם הילד. עם זאת, הצעיר החזיק בקלות את שלו כנגד יריבים מפחידים כאלה ווישנו נאלץ להתערב בדמות מאיה, ואילו הנער הוסחה מהיופי שלה, השדים, או שיווה עצמו, שיגרו את ראשו. בזמן המהומה רץ פרוואטי מהאמבטיה שלה והפגינה מחדש עם שבעה על כך שהרגה את בנם בצורה כה מוחלטת. בתשובה, שיווה הורה למצוא ראש חדש לילד, וכיוון שהחי הראשון שהיה זמין היה פיל, כך גנשה צבר ראש חדש והפך להיות המיוחד ביותר באלים ההינדים. כגמול על אומץ ליבו הרב בלחימה בשדים, שיווה הפך את גנשה למנהיג הבוטגנות, ומכאן שמו.


תשובה 3:

חשבתי שהמיתולוגיה ההינדית מבדרת יותר.

גנשה הוא בנם של שבעה ופרוואטי והוא אחיה של קרתיקיה (או סוברהמניה), אל המלחמה. הוא נוצר על ידי אמו באמצעות אדמה שאותה עיצבה לצורת ילד. כאשר שבעה לא הסתובב בנדודיו המדיטטיביים, פרוואטי הגדיר את בנה החדש כשומר בזמן שהתרחצה. באופן בלתי צפוי, שיווה חזר לביתו, ומצא את הנער, זועם על חוצפתו בטענה שהוא בנו של פרוואטי, קרא שבעה לכנופיית השדים שלו, הבוטגנות, שנלחמו באכזריות עם הילד. עם זאת, הצעיר החזיק בקלות את שלו כנגד יריבים מפחידים כאלה ווישנו נאלץ להתערב בדמות מאיה, ואילו הנער הוסחה מהיופי שלה, השדים, או שיווה עצמו, שיגרו את ראשו. בזמן המהומה רץ פרוואטי מהאמבטיה שלה והפגינה מחדש עם שבעה על כך שהרגה את בנם בצורה כה מוחלטת. בתשובה, שיווה הורה למצוא ראש חדש לילד, וכיוון שהחי הראשון שהיה זמין היה פיל, כך גנשה צבר ראש חדש והפך להיות המיוחד ביותר באלים ההינדים. כגמול על אומץ ליבו הרב בלחימה בשדים, שיווה הפך את גנשה למנהיג הבוטגנות, ומכאן שמו.